החלטה בתיק ת"א 6309-04

1.     בפניי בקשה, לביטול צו המניעה הזמני, מיום 1.7.04, בבש"א 6309/04.

2.     צו המניעה, אשר ביטולו מבוקש כיום, התבקש בזמנו על ידי מר אוסמה בדר (הוא המשיב מס' 1 בבקשה שבפניי), וניתן במעמד צד אחד, על ידי כב' השופט משה רביד, ואסר ביצוע כל פעולה משפטית או שינוי בזכויות הקנייניות בחלקה מס' 36 בגוש 30615, באדמת בית חנינא.

3.     תוקפו של צו המניעה אמור היה לעמוד עד למתן פסק דין סופי בתביעה העיקרית (ת.א.5399/03).   

4.     בקשתה של התובעת נסמכת על שני נדבכים עיקריים, כמפורט להלן.

5.     הראשון שבהם, הוא כי תובענה עיקרית עוקבת לצו המניעה הזמני, לא הוגשה עד עצם היום הזה.

6.         הנדבך השני הוא, כי במובדל מבש"א 6309/04, התנהל בין הצדדים הליך בת"א 5399/03, אשר עסק אף הוא בקביעת זהות הבעלים בחלקה האמורה. במסגרת ההליך ההוא, היו המשיבים דנן מיוצגים באמצעות עורך דין. פסק הדין בהליך האמור קבע זה מכבר את זהות הבעלים.

7.         תשובתם של הנתבעים לא התקבלה, למרות שהבקשה הומצאה למשיבים  אוסמה וזהור פירוז בדר (בהתאם לאישורי ההמצאה), ביום 17.10.12, באמצעות עו"ד ג'ורג' סמעאן, ושוב, ביום 20.10.12, באמצעות מר יונס עבאסי (אשר הגיש גם תצהיר מסירה בהקשר להעברת דבר הדואר האמור).

8.         מתשובתו של המשיב 3, פקיד ההסדר ירושלים, באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים, עולה כי הוא איננו נוקט עמדה במחלוקת שבין הצדדים. יחד עם זאת, הוא מציין כי בלוח הזכויות אכן נרשמה, בהתאם לצו המניעה הזמני שניתן על ידי כב' השופט רביד, הערה על איסור דיספוזיציה בזכויות הנכס. כמו כן, נרשמה בלוח הזכויות, הערה בהתאם לפסק הדין בת"א 5399/03 שעל פיה, למבקשת הזכות להירשם כבעלת 50 אחוזים מן החלקה. 

9.         בנסיבות העניין, ובפרט משלא הוגשה תשובת המשיבים 1-2, אני סבור כי ההכרעה המבוקשת הינה פשוטה. הכרעה זו נסמכת, ראשית כל, על תקנה 370 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת את מועד פקיעת הסעד הזמני, אשר זו לשונה: 

" סעד זמני יפקע -

(1)  ...

(2)  אם הצו הזמני ניתן לפני הגשת התובענה והמבקש לא הגיש לבית המשפט את התובענה במועד, כאמור בתקנה 363(א)".

10.       וזו לשונה של תקנה 363(א):

"בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני בטרם הוגשה תובענה, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין, ובלבד שתוקפו של הצו יהיה מותנה בהגשת התובענה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בתוך מועד אחר, שקבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו".

11.        מעיון בצו המניעה, נראה כי לא ניתן כל מועד מיוחד להגשת התובענה העיקרית. זו, אם כן, הייתה אמורה להיות מוגשת, על פי התקנות, בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה לצו מניעה זמני.

12.        משלא הוגשה תובענה זו, בתוך שבעה ימים או בתוך המועד הסביר שלאחר מכן, הרי שממילא בטל תוקפו של צו המניעה הזמני בהתאם לתקנה 370(2) לתקנות סדר הדין האזרחי. 

13.        יתירה מכך, מעיון בפסק הדין, מיום 15.11.06, שניתן על ידי כב' השופט - כתוארו אז -  צבי זילברטל, עולה כי נקבעו בו הממצאים כדלקמן (פיסקה 27 לפסק הדין):

" המסקנה היא, שעל פי הראיות שהוצגו מטעם התובעים ניתן לקבוע, ביחסים שבין התובעים לבין הנתבעים, כי לתובעים הזכות להירשם כבעלי זכויות הבעלות בחלקה באופן שלתובעים 1-2 [אברהים כאמל ומאג'ד כאמל] 50 אחוז מאותן זכויות ולחדיג'ה [התובעת שבפניי] 50 אחוז".

(בהתאמה, רשומה הבעלות על החלקה, כיום, בהתאם להעתק לוח הזכויות אשר צורף לבקשת המבקשת, מחציתה על שמו של כאמל אברהים - הוא אביהם של אברהים ומאג'ד-  ומחציתה האחרת על שמה של חדיג'ה אברהם - המבקשת שבפניי).